זהו פרי מאמציה של קבוצת הטקסונומים המכונה APG (Angiosperm Phylogeny Group), שהחלה את עבודתה בסוף המאה הקודמת ורשימתה הראשונה פורסמה בשנת 1998. מאז עודכנה הרשימה 3 פעמים נוספות, בשנת 2003, 2009 ועתה - בשנת 2016.
הרשימה האחרונה, המכונה APG IV מתבססת על מחקרים מולקולאריים שנעשו בשנים האחרונות, בהם רוצפו סמנים מולקולאריים ב-DNA של מיני הצמחים השונים, על-מנת להשלים את המידע החסר וכך להביא לבירור מחלוקות טקסונומיות באשר לשיוכם של צמחים ומשפחות שונות, מאז פורסמה הרשימה הקודמת (APG III), בשנת 2009. רשימה עדכנית זו נערכה בידי 10 טקסונומים מובילים, תוך סיוע של 15 מדענים נוספים מ-6 מדינות שונות אשר תרמו לבחינתה המדוקדקת ולזיקוקה.
כל אחת מגירסאות ה-APG במהלך השנים כללה רשימה של משפחות וסוגים שמעמדם הטקסונומי אינו ברור, או שנוי במחלוקת. ב-1998 היו 25 משפחות צמחי פרחים במעמד לא ברור ואילו ברשימה הנוכחית נותרו רק 7 סוגים, הנמצאים עדיין בבירור או באי-הסכמה, זאת כתוצאה מדגימת יותר ויותר מינים וניתוח רצפי ה-DNA שלהם.
לקורא העברי מומלץ לעיין ברשימתנו הקודמת: מיון הצמחים בעידן הביולוגיה המולקולארית, בה כונסו רוב השינויים המהותיים שחלו, בדגש על הצומח הארץ-ישראלי, מאז יצאו מגדירי הצמחים המודפסים האחרונים בעברית. בסיכום ההוא פורטו שינויים שהיו נכונים לתחילת שנה זו ואשר כללו כבסיס את רשימת APG III ועדכונים מן הספרות המקצועית, רבים מעדכונים אלה הפכו להיות רשמיים ברשימת APG IV הנוכחית.
הטבלה שלהלן מביאה את רשימת הסדרות והמשפחות כפי שהתפרסמה לפני שבועות אחדים במאמר נרחב:
An update of the Angiosperm Phylogeny Group classification for the orders and families of flowering plants: APG IV, Botanical Journal of the Linnean Society, Vol. 181, pp. 1-20, 2016
הרשימה החדשה מכירה ב-5 סדרות חדשות (היחידה המיוצגת בישראל היא סדרת הזיפנאים - Boraginales, לתוכה אוחדו משפחות שונות, ללא נציגים בישראל בנוסף למשפחת הזיפניים - Boraginaceae המצומצמת, שלה נציגים לא מעטים בארצנו).
על פי ה-APG IV מוסכמות כיום 64 סדרות ו-416 משפחות של צמחי פרחים. יש לזכור שהרשימה אינה מטפלת בחשופי הזרע, אלא במכוסי הזרע בלבד.
הרשימה מציעה שני ענפים פילוגנטיים חדשים, אם כי היא מתייחסת אליהם כאל "לא רשמיים" בשלב זה: על-ורדנים (Super Rosids) ועל-מורכביים (Super Asterids). משפחות שהיו יחידניות בסדרה נפרדת משלהן צורפו לסדרות אחרות, על מנת לצמצם את מספר הסדרות - כך צורפה משפחת Dasypogonaceae לסדרת הדקלאים (Arecales) ומשפחת Sabiaceae לסדרת הפרוטאים (Proteales). בנוסף, הוכרו רשמית שתי משפחות של צמחים טפיליים: טופליים (Cynomoriaceae) בסדרת הבקעצוראים (Saxifragales) ו- Apodanthaceae (ללא נציגים בישראל) בסדרת הדלועאים (Cucurbitales). שינויים אחרים כוללים בעיקר איחוד משפחות, ביטולן או פיצולן ממשפחות רחבות יותר וכן הכרה במשפחות חדשות (בעיקר בציפורנאים - Caryophyllales), אך שינויים אלה מ- APG III מעטים למדי.
העובדה כי חלו שינויים פילוגנטיים מועטים בלבד מן הרשימה הקודמת של APG III, מצביעה על יציבות השיטה ונכונות הנתונים וניתוחם. עם זאת, עדיין צפויים שינויים נוספים, בעיקר בסדרות הציפורנאים, הצינוראים והסנטלאים וזאת לאחר מאמצים נמשכים של ריצוף מפורט יותר של DNA מפלסטידות שמקורן במינים מגוונים מסדרות אלה.
לפנינו, אם כן, תמונת מצב עדכנית, כפי שמכיר בה המדע כיום, של הקשר האבולוציוני בין מיני הצמחים של מכוסי הזרע, חלוקתם לקבוצות טקסונומיות וזיקתן של הקבוצות אלו לאלו, לפי התפתחותן האבולוציונית, מותאמים ככל האפשר לשפה העברית וציון הרלוונטיות לפלורה של ארץ ישראל.
כדי להקל על ההשוואה של הרשימה הטקסונומית המוסכמת כיום, אל מול החלוקה שהייתה מוכרת לרוב הבוטנאים וחובבי הבוטניקה טרם השינויים המהותיים שחלו ב-APG III, צוינו ברשימה המפורטת להלן סדרות ומשפחות שנוספו כבר ב-APG III, בצד השינויים האחרונים שבאו לידי ביטוי ב-APG IV. כמו כן הושארו מספר חלוקות משנה שאינן מופיעות ברשימה הרשמית של APG IV, אך הן מקובלות על הסיסטמטיקאים ואינן פוגעות בסדר הפילוגנטי, כפי שהוא בא לידי ביטוי ב-APG IV. בסדרות ובמשפחות שלהן ייצוג בישראל צוין בנוסף לשם המדעי גם שם הסדרה או המשפחה העברי והוא נתון בסוגריים כאשר לקבוצה אין נציגים בבר בישראל, אך מיניה משמשים בחקלאות או בגינון.
למאמר המלא והטבלאות
כתב: דרור מלמד