הדפסה
אדמונית  החורש

אל אדמונית החורש בהר הלל

טיול פריחה לחודש אפריל   07/04/2014

במשך שנים היה המסלול המוביל לאדמונית החורש עלום מרוב המטיילים ואף מ"מחבקי העצים והפרחים" וגם עתה אם תשאלו את הידענים הם ישיבו:  "זה מסובך"   אז לא!!!. אפליקציה ה WAZE  באה לעזרתנו . הקישו אדמונית החורש בהר הילל וצאו לדרך. (לפני יציאה ודאו בדיווחי פריחה באתר שהאדמונית כבר פורחת )

לשם גיבוי קחו עמכם את מפת סימון שבילים מספר 2, בנוסף היה מי שטרח בחברה להגנת הטבע וצלה שלטים בכל צומת בבית ג'אן לכוון את התנועה .
אדמונית החורש הינו פרח יפהפה ומפורסם בהדרו, נדיר ביותר בארץ, נושא לעליה-לרגל המונית בעונת פריחתו.  קוטרו כ 10 ס"מ והר הלל הוא גבול תפוצתו הדרומית.

הפרחים פורחים כשבועיים בשנה ולכן יש להתעדכן בדיווחי הפריחה לגבי מועד הפריחה.

איך מגיעים?

נוסעים לבית ג'אן ושם כאמור מפעילים את ה WAZE  שלא אכזב, ובנוסף ישנם שלטי הכוונה בולטים בכל הצמתים, עד שנגיע למגרש חניה  שנמצא במפגש בין השביל הכחול לירוק. (רצוי להיעזר במפת סימון שבילים מספר 2.

אפשר לחנות כאן ולצאת לדרך בהליכה נעימה בשביל המסומן ירוק כ1.5 ק"מ הליכה בדרך עפר המובילה אותנו כניסה לשביל שחור העולה להר הלל .

השביל עולה בעליה די תלולה שלושת רבעי ק"מ וחצי לפסגת ההר בתוך חורש עם עצי אלון בעלי "עגילים" עצי קטלב פורחים , מעט שיחי מרווה משולשת ושיחי שלהבית שעדיין לא פורחים.  את המופע האדום נותנים עצי אלה ארצישראלית שפורחים באדום ומלבלבים באדום שהופך ללהבה מול קרני השמש. פרפרים רבים רפרפו בין הפרחים ביניהם נמפיות וכתום כנץ מצלתיים.

העלייה לא קלה מומלץ ללכת במתינות ולקחת עימכם מים וכובעים.

כאשר אתם בראש ההר תראו את האנטנות מימינכם. המשיכו בשביל השחור, ופתאום יתגלו לעיניכם אדמונית פורחת ועוד אחת ועוד אחת בתפזורת , מי פורחת ומי כבר עייפה ומי עוד מעט תפרח...  וואו, איזו התלהבות וכבר אתם שרועים מלוא קומתכם, בוחנים ומצלמים את היפהפהיות.

שיחי האדמוניות מרוחקים אחד מהשני באצילות מחייבת , הם פזורים בין עצי הקטלב הרבים הפורחים גם הם בעונה זו.
הפריחה ממשיכה גם בשביל השחור היורד לכיוון המסלול המעגלי הכחול בהמשך. אדמונית החורש פורחת במורד הצפוני של הר הלל, לאורך כ 200 מטר לצידי השביל , מבחינים בהן ללא קושי.

עצי הקטלב הרבים , על צבעם האדמדם וגזעיהם המפותלים משווים ליער קסם מיוחד
כל ארכו של השביל השחור הקסום הוא כק"מ וחצי, חציו בעליה והחציו האחר בירידה.
 יש לציין לטובה את המטיילים הרבים המגיעים לכאן , המקום נקי מלכלוכם של מטיילים במקומות אחרים וגם הצמחים אינם  מוסים!!!  המשיכו את המסורת ושימרו על הפרחים המוגנים והמיוחדים הללו.

אמנם הגענו לכאן בשביל האדמוניות אבל נהנינו גם מפרחים אחרים הפורחים כאן, חלקם נדירים: נצפו וצולמו: סחלב אנטולי,  סחלבן החורש, סחלב הגליל בודדים, וסחלב שלוש השיניים,  לטמים, קידה שעירה, מרוות ירושלים (בשטחים פתוחים) חיננית רב שנתית, נץ-חלב עצבונית החורש, ואפילו שנק החורש בודד. 
מי שיגיע בשעות הצהריים המאוחרות יהנה מפריחת צהרון מצוי המצוי כאן בשפע .

בין העצים תלויים "שלטי הסבר "  של החברה להגנת הטבע, אגדות, מיני סחלבים,
על הדרוזים ועוד .

לאחר ירידה בשביל השחור מגיעים לשביל הכחול שהוא דרך עפר מסודרת  ורחבה , מתאימה גם לנסיעה ברכב. משם המרחק הוא כ 2 ק"מ עד לחניה ולרכב. (מסלול מעגלי)  בדרך זו עוברים דרך בוסתנים  ומטעים של תושבי בית ג'אן, שחלקם נטועים בין טרסות מרהיבות, בעונה זו פורחים שזיפים תפוחים דובדבנים וגם חבושים.

ואגב הגעה, אפשר להגיע עם הרכב בנסיעה בדרך המסומנת בכחול עד לשביל השחור  לעלות ולרדת חזרה.  המשך הבשיל המסומן כחול הוא מעיין עין זקן.

מייק לבנה ז"ל כתב עוד  על האדמונית
צמח עשבוני רב-שנתי מסועף וקירח, שגובהו הרגיל 40 ס"מ, עתים אף כפליים ויותר מכך. העלה גדול, גונו ירוק עשיר וכהה, והוא שסוע עמוקות ל-3 אונות, שכל אחת מהן שסועה שוב עמוקות ל-3 אונות רחבות. אולי זה מה שנתן לו את שמו הערבי שמשמעו כף הדוב.
העלים בוקעים מן הקרקע בחורף כשהם גלולים לאורכם כפגיון, וגונם אז אדמדם. שורשי הצמח מעמיקים, והם מעובים לכדי פקעות. המשפחה נחשבת לאחת הפרימיטיביות בין משפחות הדו-פסיגיים. ...
אַדְמוֹנִית הַחּרֶשׁ היא צמח מוגן, ואכן היא ראויה להגנה לא רק בגלל יופיה, אלא בעיקר בהיותה נתונה על סף הכחדה, עם אוכלוסיה מצומצמת וחשופה לסכנות מידי אדם. השם המדעי גזור משמו של פיאון, רופא האלים במיתולוגיה היוונית, אשר ריפא בעזרת צמח זה את פצועי מלחמת טרויה. זרעי אדמונית מושרים ביין היו ידועים כתרופה לסיוטי-לילה, רוחות רעות, עין הרע, עוויתות, מחלות עצבים, מחלת הנפילה, מחלת-ירח, כאב-ראש והפרעות בכבד.
אדמונית החורש פורחת מאוחר באביב, בד"כ בחודש אפריל-, ומועד פריחתה המדוייק משתנה משנה לשנה. הפרח גדול, קוטרו עד 10 ס"מ, צורתו כקערה, צבעו ורוד עז עד ארגמן. לפרח 3 עד 5 עלי-גביע  רעופים ו-5–8 עלי כותרת. לעתים יש טיפוסי-מעבר בין עלי הגביע לעלי הכותרת, כגון עלה-גביע המפוספס לאורכו בצבע ירוק עם ורוד. עלי הגביע ועלי הכותרת קעורים.
האבקנים מרובים, תורמים אף הם להדרו של הפרח: הזירים ורודים–ארגמניים והמאבקים צהובים כגופרית. עמודי העלי לבנים–שעירים כצמר-גפן, ובראשם צלקות אדומות גדולות. 

המסלול מומלץ גם בימי הקיץ ובשאר ימות השנה .
טיילו ותהנו

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים