הדפסה
שיטה סלילנית

שיטה סלילנית על גדת נחל הבשור, ביר תמילה

מאת אמנון ( בוצ'י ) ליבנה   17/09/2011

יסלח לי הקורא באם אכתוב כמה שורות אישיות על העץ והסביבה. אל השיטה התוודעתי לראשונה בטיולי מרביבים אל באר הדאג' ושרידי גשר הרכבת התורכית שעל נחל הבשור. ואל הבוסתן הבדווי הקטן ששרד על גדות הנחל. הדרך הלכה מרביבים אל השיטה בתוואי עתיק ששימש גם את לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות בדרכם לכיבוש משלטי התמילה. בדרך זו נוסעים היינו כל המשפחה, בטרקטור ועגלה, ובג'יפ, אם לטיול, ואם לאיסוף כמהין

עץ השיטה היפה צומח על מדרגת נחל גבוהה, סמוך למפגש הנחלים בשור ובאר חיל. בקרבתו מבנה באר, ות'מילה. בסמוך אליו קבר שיח' בדווי שיח' ראשיד ובית קברות בדווי קטן. במקום, היה מפגש שבילים ודרכים עתיקות מבאר שבע, ומחלוצה, במקביל לנחל הבשור. גם דרך הבשמים העתיקה עברה כאן בסמוך למקורות המים.

הדרך הלכה מרביבים אל השיטה בתוואי עתיק ששימש גם את לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות בדרכם לכיבוש משלטי התמילה. בדרך זו נוסעים היינו כל המשפחה, בטרקטור ועגלה, ובג'יפ, אם לטיול, ואם לאיסוף כמהין, שהיו כאן בשפע. זכורות לטוב הכמהין הלבנות, שגדלו בכמה קטעים לאורך הדרך. צמחי השמשון היושב שעל שורשיהם מתפתחת הפטריה היו כאן במיטבם באזורי הלס המכוסה בחולות יציבים.
כאמור, בסמוך לשיטה שתי בארות: באר חיל ובאר נוספת שאינה אלא ת'מילה. (מחפורת לא עמוקה שנחפרת עד למי אקוויפר האפיק). באר חיל הינה באר מוזרה מעין כמוה. מיקומה במרכז אפיק נחל הבשור, שכאן הוא צר ביותר. מבנה הבאר מורם מעל אפיק הנחל. בנוי מאבני גוויל מלוכדות בבטון, לגובה כשני מטר. את הבאר מכסה כיפת בטון בעלת פתח מלבני מקורות ברזל. כיפה טיפוסית לבארות המשוקמות, הרבות בנגב, פרי יוזמת שלטון המנדט הבריטי לסיוע לבדווים. שני פרטים כאן אינם הגיוניים. מדוע באמצע האפיק הנתון לשיטפונות קבועים. מטרים ספורים ממרכז האפיק ניתן לחפור באר בטוחה יותר. ומדוע הגובה הבלתי סביר?
לא רחוק ממבנה הבאר, כמאה מטרים ממנה, הייתה במדרגת אפיק נחל הבשור, ת'מילה. במפות אינה מסומנת אך שם היה לה, ביר דבייג'י. בשנות השמונים ביר דבייג'י כבר לא הייתה פעילה. אך השקע החפור היה קיים. וסביבו כמה שקתות אבן עתיקות. בחורף 1994 – 95 ארעו באזור שיטפונות עזים. לאחריהם נעלמה ביר דבייג'י כלא הייתה. הבדווים לא חזרו לשקמה. רק מעטים מהם נותרו באזור, וצריכת המים לעדרים נסמכה על הובלה במיכלים רתומים לטרקטורים.
כדי לחזור לסיפור ביר תמילה, יש להוסיף לרשימת הבארות את באר הדאג'.
באר הדאג' נמצאת על הגדה המזרחית של נחל הבשור. כ- 2 – 3 ק"מ מבאר חיל והשיטה. הבאר מדופנת באבני גזית, ובשפתה חריצים עמוקים. מעל הבאר בנוי קמרון מאבני גזית שנשא בעבר אנטיליה לשאיבת המים. לקימרון צמודות שתי בריכות אגירה בנויות גזית ומטויחות. בגג הקימרון שני פתחים לשרשרת האנטיליה, ומערכת שקעים ותעלות לכיוון המים אל הבריכות. בפתח הקימרון תקועים היו שני אדנים של הרכבת התורכית, לביטחון שואבי המים. הבאר הייתה רכושו של הבדווי מסלם אבן אוויד. אבן אוויד התגורר עד מלחמת העצמאות בקסר רחב ידיים, כיום סמוך לגדר היישוב אשלים. הקסר נבנה בחלקו הגדול מאבני גשר מסילת הברזל התורכית שעל נחל הבשור.
אבן אוויד מכר את מי הבאר לרועים הבדווים. כאן נכנסת לסיפור עדותו של עיידה שליבה הקשיש, ז"ל, שחי באזור מילדותו. בארות האזור היו בבעלות פרטית ומימיהן נמכרו לרועים. הבריטים ניסו לסייע לרועים ולכרות כאן באר ציבורית. הצוות הבריטי ידע על מציאות ת'מילה כאן, ורצה לבנות את הבאר מעליה. בעלי הבארות שחששו לאבד את פרנסתם עשו יד אחת והוליכו את הבריטים למקום הנוכחי בתקווה שהשיטפונות בנחל יהרסו את הבאר.
עד כאן סיפור הבארות.
במלחמת העצמאות היה לשיטה תפקיד מעשי. בצילה נערך כינוס מפקדים ו"קבוצת פקודות". כוח פלמ"ח שיצא מרביבים, בדרך העתיקה, כבש את משלטי התמילה המצריים שנחפרו בגבעות הקירטון שמעל השיטה. כוח קדמי של ה"קומנדו הצרפתי" כבש את אחד המשלטים בסמוך לכביש המנדטורי לניצנה. הכוח העיקרי, בפיקודו של ברן היה בדרכו לעזרת כוח הקומנדו, וכיבוש שאר משלטי התמילה המצריים. אך לא הגיע בזמן. כוח הקומנדו נסוג ממשלט י"ג בהשאירו את פצועיו מתחת לגשר הרכבת התורכית. עם כיבוש מוצבי התמילה כולם, נמצאו כל הפצועים הרוגים לאחר התעללות.
עץ השיטה חי לו בבדידות מזהרת, במשך שנים אחדות בשולי שמורת הטבע "חולות משאבים" . בצמרתו היו קינים אחדים. בדרך כלל של זוג עורבים שחורים חומי עורף. לעיתים התנחל לו זוג בזים מצויים באחד הקינים. בהגיע פקח השמורה לעץ היו מתרוממים עורב ובז כאחד ומיד החלו קרבות יירוט באוויר. פעמים רבות נמצאו מתחת לעץ שריוני צבי חולות צעירים שעופות חוררו את שריונם הרך. בעשור האחרון נשבר ענף גדול ובמשך שנים מספר נשען על הקרקע מיובש, עד שנעלם באחת ממדורות הבדווים. כיום עוברת כאן לרגליו, דרך עפר משובשת אך בשימוש רב, בין כביש ניצנה ואשלים אל הכפר הבדווי החדש כפר הדאג'.

כיצד להגיע לביר תמילה ברכב רך
אפשרות ראשונה
נסיעה על כביש ניצנה 211. נפנה בכניסה לישוב אשלים. את כביש הגישה חוצה הכביש המנדטורי. על כביש זה ניסע דרומה כק"מ ונרד ממנו לדרך עפר סלולה ורחבה. הישוב אשלים מימיננו מצפון לנו. לאחר כ- קילומטר או שניים נראה מצד שמאל את שרידי גשר הרכבת הצבאית התורכית שנסללה ב- 1915 – 1916 מלחמת העולם הראשונה. במבט לצפון, מעבר לגדר המערבית של אשלים נוכל לראות את שרידי "הקסר" הבדווי, קסר אבן אוויד. שניבנה מאבני הגשר התורכי. שני האתרים הם בקרבת הדרך. כדאי להשאיר את הרכב כמה שיותר קרוב ובטווח ראיה. ליד הקסר הדרך מושכת צפונה. כדי להגיע לבאר הדאג' יש לעזוב אותה ולהמשיך בדרך עפר מערבה. דרך העפר מחיבת נהיגה זהירה. גם באם החלטנו להמשיך בדרך הסלולה ולוותר על באר הדאג' הדרך הסלולה נגמרת ויש להמשיך בדרך עפר לא קלה. (בדרך זו משתמשים הבדווים בדרכם לכפר הדאג').

אפשרות נוספת, מומלצת יותר
 
בצומת טללים אנו עוזבים את כביש 40 וממשיכים ישר על כביש211. מימין נראה את סימני הגבול הלבנים של שמורת חולות משאבים. נרד מהכביש באחת מהדרכים הרבות שבין גבול השמורה וכרמי הזיתים. אנו נוסעים בין שמורת החולות ונחל באר חיל. כדאי לנסות למצוא דרכים נוחות יותר לנסיעה. יש להיזהר בעת חציית טרסות אבן עתיקות. הדרכים יובילו אותנו אל מפגש הנחלים, אל העץ והבאר. מכאן ניתן לצאת בשתי דרכים: כמו שהגענו, או להמשיך בדרך העפר המשובשת אל כפר הדאג' הבדווי. כביש חדש במזרחו של הכפר יוציא אותנו אל כביש 222.
לרכבי שטח, מומלץ לאחר הביקור בביר תמילה, לצאת לכיוון חלוצה בדרכים שלאורך נחל הבשור. קטע זה הוא בתחום שטח אש פעיל ולא מומלץ לנוע בו בימי חול. לאורך קטע זה מספר אתרים מעניינים שחלקם מסומנים במפות טיולים וסימון שבילים.
מערת האורווה - אתר מומלץ מאד לביקור.
שתי בארות - בסמוך לגדה הדרומית של נחל הבשור.
מפגש הנחלים בשור רביבים. - מעל המפגש בגדה הדרומית אתר פריהיסטורי גדול. חלוצה היא גן לאומי ויש לנוע בו בשבילים מסומנים.
טיול נעים

מקורות:
1, סיורי שטח עצמיים.
2, ליבנה אמנון (בוצי) רמת הנגב סקר נוף ומסלולי טיול הוצאת מועצה אזורית רמת נגב ורשות שמורות הטבע 1993.
עמודים 87-90, ביר גטאווי עמ' 104, מערת האורווה עמ' 115-116, עמ' 132-133, באר הדאג' עמ' 137-138, גשר רכבת תורכי, וקסר אבן אוויד עמ' 141-142
1980

"טיול" זה הוא ראשון במסגרת תכנית למדור  חדש על היכרות עם עצים בארץ ישראל
עצים מעניינים/חשובים/עם סיפור/ עתיקים וכו

גינון חסכוני במים  

israelbiz- בניית אתרים